יום שני, 27 במרץ 2017

יום שני, 20 במרץ 2017

טראומת תלייה מריתמה

לקראת עונת הטיולים, תזכורת חשובה לגבי תסמונת תלייה מריתמה.
המאמר, מצוטט מהאתר של "התאגדות "מדריכי הטיפוס והגלישה הישראליים", IMGA, בקישור הזה:
www.imga.org.il/morestuff/sustrauma.html
נכתב על ידי מיכה יניב ופרופ' דוד רווה.
בהזדמנות זו , ראוי לציין גם את ה"אנציקלופדיה הישראלית לטיפוס", פורטל דיגיטלי ברשת האינטרנט, שמרכז ומנגיש הרבה ידע מקצועי.  
להלן המאמר:
IMGA - Israeli Mountain Guides Association
טראומה של תליה / מיכה יניב ופרופ' דוד רווה - suspension trauma
שם כולל לתופעות פיזיולוגיות המופיעות כתוצאה מתליה ממושכת ברתמה. טראומה של תליה מופיעה לאחר זמן קצר יותר בתנאים של עייפות, חוסר תנועה, רטיבות וקור. מצב זה הינו מסוכן ביותר ועלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות.
היסטוריה
פגיעות כתוצאה מתליה על חבל ידועות כבר כבר מאמצע המאה העשרים. בכנס רפואי שנערך באירופה בשנת 1972. חשוב לציין כי ברוב המקרים היו תלוייים על קשר הצלה מקצה חבל או משהו בדומה לזה. תלייה כזו מונעת את זרימת הדם לזרועות ולשיתוק הידיים. כמו כן יש לחץ ישיר על בית החזה וקושי רב בנשימה.
התופעה בה אנו מעוניינים שונה מעט והיא קרוייה תסמונת אורתוסטאטית. היא התגלתה לראשונה במספר מקרים אצל גולשים במערות, שהיו תלויים ברתמה על חבל במערה למשך זמן ארוך, בד"כ באמצע טיפוס פרוסיקים ביציאה מן המערה. גולש כזה, שהגיע לאפיסת כוחות ועייפות וביקש עזרה, הורד מן החבל. התברר שלמרות שמצבו לא נראה חמור (הוא יכול להיות בהכרה ולשוחח עם המחלץ שבא לסייע ולהוריד אותו מן החבל) הוא איבד את ההכרה ומת זמן קצר לאחר שהורד מן החבל.
בשנת 1968 דקות. התברר כי ברוב המקרים לקו התלויים בכאבים עזים ובהפרעות תחושה ברגליים עד כדי אבדן הכרה. כל הסימנים חלפו עם חידוש התנועה ברתמה. כדאי לציין כי בצניחה צבאית רגילה, המבצעת מגובה נמוך למדי, משך התליה במצנח הוא כדקה ופחות.
בשנת 1972 נבחנו 5 נתיחות שבוצעו בגופות של מטפסים שנפטרו לאחר תלייה ממושכת ברתמה על החבל, וללא פגיעות משמעותיות נוספות. בכל המקרים אובחנה היפוקסיה חדה (רמת חמצן נמוכה) בשריר הלב, בכליות ובכבד. נשללה הטענה כי ריכוזי החמצן הנמוכים היו בשל אויר דליל של הרים גבוהים. כמו כן נבדק שלא היה לחץ ישיר על בית החזה, בין השאר על ידי כך שהנפגעים שוחחו עם המחלצים בעת החילוץ.
מתי זה קורה?
נראה כי תוך פרק זמן של כחצי שעה לאחר התליה ברתמה מתחילות להופיע תופעות של "הרדמות" הרגליים, עייפות כללית וירידה של לחץ הדם בפלג הגוף העליון. יש לציין כי פרק הזמן הזה שונה מאדם לאדם במידה רבה בתלות במשתנים רבים וביניהם: גיל, משקל, כושר גופני, פגיעות נוספות, רמת העייפות, מצב ההכרה, רמת החרדה, סוג הרתמה ועוד.
למה זה קורה?
בשהייה ממושכת במצב אנכי ללא תנועה (בעמידה או שהייה באלונקה אנכית, למשל) יש הצטברות של דם בוורידי הרגליים ובאגן. כאשר כמות הדם ברגליים מגיעה לכ20% מנפח הדם מתרחשת תופעה הידועה בשם התעלפות אורתוסטאטית (אורתו-ניצב, סטאטי-ללא תנועה). התעלפות כזו, המביאה לנפילה, מביאה את הגוף למצב אופקי, מקטינה את הפרש הגבהים בין הלב לכל חלקי הגוף וכך מקלה על הזרמת הדם לפלג הגוף העליון, ובפרט גם למוח.   אפשר לראות בזה מנגנון הגנה על המוח הפועל היטב בהנחה שאין פגיעה כתוצאה מן הנפילה עצמה.
כאשר אדם תלוי ללא תנועה ברתמה אין פעולת שרירים המזרימים את הדם במערכת הורידית. יתרה מזו, לולאות הרגליים של הרתמה מחמירות את המצב ומאיצות את התהליך בכך שנמנעת זרימה של דם מוורידי הרגליים ומתרחשת תופעה דומה של הצטברות דם ברגליים וירידה בנפח הדם העורקי ובלחץ הדם בפלג הגוף העליון. מכיוון שמנגנון ההגנה של התעלפות ונפילה למצב אופקי אינו פועל, כי התלוי אינו יכול ליפול ובכך לשפר את זרימת הדם למוח, מופיעה תסמונת הקרויה "תסמונת אורתוסטאטית". תסמונת זו היא למעשה האצת קצב הלב בנסיון לשמור על זרימת הדם לאיברים החיוניים, ובעיקר למוח. בשלב מתקדם, לא תהיה אספקת חמצן מספקת למוח ואז יש אובדן הכרה.
לאדם תלוי שהוא בריא ומתנועע, לא אמור להיגרם נזק כזה, מכיוון שהתנועה משנה כל הזמן (גם באופן בלתי מודע) את הנקודות בהן הרתמה מפעילה לחץ. בנוסף, פעילות השרירים משפרת את זרימת הדם בוורידים. כאשר האדם מחוסר הכרה, משותק או אינו יכול לזוז מסיבות אחרות (עייפות קיצונית, מחסור בסוכר בדם וכו') מופיע הלם אורתוסטאטי.
משמעות הצטברות הדם ברגליים היא שאין חימצון טוב של השרירים שם. לאחר זמן, כתוצאה מכך, מתחילה נזק לממברנות התאים ותהליך זה משחרר כמות גדולה של אשלגן לדם. בשלב הבא, יש פירוק של תאי השריר ושיחרור של חלבון תאי השריר - מיוגלובין - לדם. התהליך, באופן כללי, דומה לתיסמונת מעיכה: כאשר עצם כבד נופל על הירכיים ונשאר מכביד על הרגליים למשך מספר שעות.
לאחר הקלת הלחץ והורדת האדם מן הרתמה, מתרחשות שתי תופעות. קצרת טווח וארוכת טווח.
בטווח הקצר, יש חזרה מאסיבית של דם עם ריכוז אשלגן גבוה מאד לאיזור הלב, דבר העלול לגרום להפרעות קצב ולדום לב (ולמוות תוך מספר שניות).
בטווח הארוך, וכאן מדובר על סדר גודל של שעות עד ימים ספורים לאחר התליה, יש סכנה לקריסה של הכליות. תופעה זו מתרחשת בגלל שמחזור הדם מועשר במיוגלובין, חומר בעל מאפיינים רעילים הקוטל את רקמת הכליה. כמובן שככל שהתליה ממושכת יותר, כך גדל הסיכוי לנזק ממשי לכליות כתוצאה מריכוז חלבוני גבוה. לכן, יש הנחיה לצוותי חילוץ המחלצים מטפסים, מערנים וגולשים (וגם עובדי גובה וכו') לפנות אנשים תלויים אך ורק לבתי חולים שיש בהם מתקן דיאליזה.
עניין אחרון הוא הקשר להיפותרמיה (פגיעת קור). במצב של ירידה בטמפרטורת הגוף יש צמצום באספקת הדם לפריפריה. עניין זה עשוי לכאורה להאיט את הצטברות הדם ברגליים אך למעשה הוא מגביל את יכולת התנועה של השרירים. כתוצאה מכך לאדם המצוי במצב של היפותרמיה יש קושי לזוז והדם אינו מוזרם בחזרה אל הגוף. נראה כי באיזורים קרים ורטובים (קניונינג, מערות) ההלם האורתוסטאטי מופיע מהר יותר.
זיהוי ותסמינים
למעשה, בחלק מן המקרים אין כל סימנים מקדימים. חשוב להבין כי הצטברות הדם בוורידי הרגליים עשוייה להיות מסוכנת גם כאשר התלוי עדיין בהכרה. במספר מקרים התרחש אובדן ההכרה ברגע שהתלוי הורד מן החבל והושכב על הרצפה. כפי שלמדנו בקורס מע"ר, במקרה של התעלפות, צריך להרים את הרגליים כדי להזרים דם למוח. זהו הדבר ההפוך למה שמומלץ במקרה של תליה. הדם הזורם ללב בבת אחת יוצר גל לחץ ועלול להביא לקריסת שריר הלב ולמוות.
כל סימן של אי נוחות עלול להראות על הלם אורתוסטאטי בדרגות שונות ובכלל זה, על פי סדר הופעה לא מדוייק (כיוון שהסדר משתנה מאדם לאדם): העלמות התחושה ברגליים, נימול, קושי בנשימה, חוסר יכולת להניע את הרגליים, חיוורון, בחילה, הזעת יתר, סחרחורת, טשטוש, הפרעות בראיה ובשמיעה, גלי חום, עליה בקצב הלב ובלחץ הדם ובהמשך ירידה בשניהם.
לכן, בכל מקרה בו אין מידע אחר יש להתייחס אל מצבו של התלוי כחשוד בהלם אורתוסטאטי.
מניעה
למניעת התפתחות מצב של הלם אורתוסטאטי יש להקפיד לנוע. במצבים כמו תלייה בגלישה או בתחנה תלוייה דחיפת הרגליים כנגד הקיר תפעיל את השרירים ותשפר את זרימת הדם החוזר ללב. במצב בו נרדמות הרגליים אפשר לעמוד בתוך פרוסיק, להזיז את לולאות הרגליים של הרתמה כך שילחצו על איזור אחר בירך ולהיתלות על הידיים כדי להוריד לחץ מלולאות הרגליים.
טיפול
הטיפול הוא הורדה של הנפגע במהירות האפשרית והורדה הדרגתית של הלחץ. הורדה עד הרצפה, והשארתו במצב של "חצי יושב-חצי תלוי" ברתמה לכרבע שעה ואולי יותר, והורדה מן החבל (הורדת הלחץ ברתמה) בצורה הדרגתית.
בשלב הבא יש לפנות לבית חולים, עדיף כזה שיש בו יחידת טיפול נמרץ ומכונת דיאליזה.
שימו לב: מרבית החובשים, הפאראמדיקים, נהגי האמבולנס והרופאים אינם מכירים תופעות אלה ועלולים לטפל בצורה שתסכן את חיי הנפגע. יש להדגיש כי הטיפול צריך להיות בשני מישורים: הראשון, הקלה הדרגתית של הלחץ, כדי להביא לשיחרור הדרגתי של אשלגן למחזור הדם. השני, עירויים מרובים וחומרים משתנים כדי להאיץ את השטיפה של חלבון המיוגלובין ממחזור הדם, ואם צריך - דיאליזה.
ממה להיזהר?
בכל מקרה בו אדם תלוי על חבל יש להורידו מן הרתמה מהר ככל האפשר. עם זאת, יש להיזהר מטיפול כמו במצב רגיל.
בכל מצב בו היה התלוי יותר ממספר דקות על החבל ללא תנועה יש לנהוג בו כחשוד במצב של הלם אורתוסטאטי. במיוחד נכונים הדברים באנשים כבדים, מבוגרים, שאינם בכושר, מפוחדים וכו'.
אם הנפגע מאבד את ההכרה, אין להשכיב אותו ובשום אופן אין להרים את רגליו. מומלץ להניחו במצב שבין ישיבה לשכיבה, או להשכיבו על משטח משופע כשהראש גבוה מן הרגליים.
שלושה מצבים שעשויים להיות נפוצים הם:
1. חילוץ מוביל: מוביל שנפל ונפגע, ואיבד את הכרתו, נמצא תוך כמה דקות בסכנה של הלם אורתוסטאטי. יש להורידו מן החבל במהירות אך תוך הקלת הלחץ על הרגליים באופן הדרגתי.
2. תלייה בגלישה: גולש לא מנוסה ולא בכושר (מורה של טיול בי"ס, למשל) עשוי להיתקע על החבל. אם הורדתו אורכת זמן מה (10-15 דקות, למשל) הוא שרוי, בהסתברות גבוהה, בהלם אורתוסטאטי. מקרה נפוץ נוסף הוא תליה על קצה חבל כאשר הוא קצר מדי ואינו מגיע לרצפה. אם הגולש אינו יודע לטפס על החבל הוא יישאר תלוי.
3. מערנות וקניונינג: טיפוס על החבל ביציאה ממערות עמוקות הינו פעילות מאומצת במיוחד. הפסקה לצורך מנוחה של מספר דקות עשויה להביא לקושי גדול להמשיך וכך לתליה ממושכת ברתמה. יש לזכור כי מערות נוטות להיות קרות מאד ורטובות. בגדים לחים יגרמו לירידת חום הגוף ולהאצת ההידרדרות. כך גם בקניונינג, הסביבה הרטובה והמים הזורמים מקשים מאד על כל פעילות והעייפות הקיצונית עשוייה להביא גם היא להתפתחות של פגיעה אורתוסטאטית.
ביבליוגרפיה
עידו שולט, אלי הרשמן, דורון נצר, עידן פרץ, פגיעה אורתוסטטית כתוצאה מתלייה ממושכת ברתמת גלישה, עיתון הרפואה הצבאית, מארס, 2005, כרך2, גליון 1.
קישורים:
http://www.suspensiontrauma.info


האנציקלופדיה לטיפוס

אנו ממליצים תמיד להכיר מקורות מידע ברשת האינטרנט, להתרשם, להתרענן, להיחשף לידע חדש.  כמובן, שידע חדש לא מנסים ללא הדרכה על ידי מדריך מוסמך!
ואחר ההדרכה, מתרגלים קודם בסביבה מבוקרת, ועם אבטחה.

רוב המקורות הם באנגלית. 
בארץ, מיכה יניב, מקיר הטיפוס "טיפוס אורבאני" ברחובות, יחד עם עוד חברים, ריכזו הרימו אתר אינטרנט מעולה, מבוסס פלטפורמה של ויקיפדיה: "האנציקלופדיה לטיפוס".
זהו פורטל שמרכז בצורה מקצועית, תחומי ידע רבים בעולם הטיפוס הגלישה והקניונינג. 
מומלץ לבקר, ולקרוא מידי פעם מאמרים בתחום.

יום שישי, 10 במרץ 2017

התאבטחות עם קשר מוט על טבעת

על התאבטחות עם קשר מוט. 
אני משתף כאן את הפוסט המעולה של Colin Walker, (עם רשותו.  זה הפרופיל שלו:   https://www.facebook.com/colin.walker.543),
שהעלה אותו בקבוצה Rope Test Lab בפייסבוק.
אהבתי את הפוסט, ומאחר וזו דוגמא קלאסית לגישה שאנו מלמדים:
 הרגשת הדברים "מבפנים". שימת לב לפרטים. ניתוח של יתרונות וחסרונות בכל סיטואציה. ניהול סיכונים מושכל, והבנת המערכת.
התאבטחות על קשר מוט, והתנהלות איתו על שפת מצוק, הינה אחת הטכניקות היעילות הפשוטות והמהירות, וגם מאפשרת כיוונון (הארכה וקיצור) במהירות.
אבל יש לעשות זאת נכון.
 אם הקשר בנוי נכון, "הגשר", נמצא בצד החיצוני. הכי יעיל למשוך אותו ולכוונן את החבל, ולהדק שוב.
Colinn מדבר על כמה משתנים: סוג הטבעת עליו מתאבטחים. רמת הדינמיות של החבל (דינמי, חצי סטטי, סטטי), ובנייה נכונה מול לא נכונה של הקשר. וגם היכן על החבל זה נעשה, קרוב לקצה החבל - סכנה.
 קשר מוט עובד על העיקרון את התהדקות על עצמו ועל האובייקא עיו הוא מתהדק. ולכן הוא מצריך את האפשרות להתהדק היטב על עצמו. אם לא מתהדק היטב הוא יכול "להתפרק" בקלות.
טבעות: קשר מוט דורש טבעת HMS (טיפוס H ). גם טבעת אובאלית (טיפוס X) יכולה להתאים לקשר. אבל, טבעות מסוג אחר למשל, טבעות א סימטריות, או טבעות D, לא מאפשרות לקשר לשבת טוב על הטבעת ו/או להתהדק כראוי.
 רמת דינמיות: רמת דינמיות גבוהה יותר, הינה "נוטבילית" יותר, ומשאפשרת לקשר להתהדק טוב יותר. ככל שהחבל פחות דינמי, יש לתת יותר תשומת לב.
 בניית הקשר. בנייה נכונה - כאשר הגשר הוא בצד החיצוני של הטבעת. אם ה"הגשר" נמצא בתוך הטבעת, הוא עלול להתפרק! ולא לספק אבטחה בכלל!
 מיקום על החבל - אין להתאבטח על קשר מוט, כאשר הקשר קרוב מאוד לקצה החבל. הערה: הערה, אם קשר המוט מתפרק בטבעת, ואתה מתחיל ליפול, גם קשר אבטחה בקצה החבל עלול לעבור דרך הטבעת ולהישלף.
גיבוי לקשר מוט - עם פרוסיק. תמונות A-B-C אעלה בנפרד בתגובות.
חבל דינמי - מעולה. מתהדק היטב. תמונה A. 
חבל חצי סטטי - טוב. דורש תשומת לב לקשר. תמונה B.
תמונה C - חבל חצי סטטי, בנוי לא נכון. ויכול להתפרק, כמו בתמונה D.
תמונה D - חבל חצי סטטי, בנוי לא נכון. הקשק נקשר כמו ב CC, אבל התשחחר והתפרק והגיע למצב D.
תמונה E - קשר מחבל סטטי. לא מעשי להאתאבטחות על קשר מוט.
======== ציטוט הפוסט ============
When is a Clove Hitch on a carabiner NOT an Clove Hitch on a carabiner?
 A Clove Hitch on a Carabiner is one of my favourite mid rope connections, it is quick, simple and easily adjustable. They should NOT be used near the end of a rope, (without a back up) as they can slip a little under shock load. In the middle of a rope or in a multi-point anchor system a little slipping can be a very good thing!
 HMS or type (H), (an H in a circle) carabiners are designed for Munter Hitches and Clove Hitches. Ovals, type (X) also work well with these hitches. Some other types/shapes of carabiner do not let the Clove Hitch sit well on the carabiner and may not allow the Clove Hitch to work at all with stiff or thick ropes.
 Image A shows a Dynamic rope Clove Hitched, mid rope, onto a type H carabiner with the BRIDGE of the hitch placed outside the carabiner. Dynamic ropes, Clove Hitches and HMS carabiners play together very well!
 Image B shows a stiffer Semi-Static rope tied with a Clove Hitch on an HMS carabiner. Though quite stiff, this rope allows the hitch to be cinched down on the carabiner and provides a safe, adjustable termination in the middle of a rope.
 C shows the same Semi-Static rope tied with a Clove Hitch onto the same type H carabiner. This time the BRIDGE of the Clove Hitch was placed inside the carabiner creating an UNSTABLE termination. If dressed and tightened it may stay functional but if allowed to loosen image D easily results.
 Image D shows what often happens when the Clove Hitch is tied with the BRIDGE inside the carabiner and the Clove Hitch is unweighted allowing it to loosen!!! This is obviously NOT safe though it may still provide considerable friction to rope movement.
 Finally image E. This is a VERY STIFF rope. Hands up if you've used Black Marlow before. This rope is legendary for it's durability but not for it's suppleness. It is 100 polyester, but I digress 😉 It is obviously too stiff for the Clove Hitch to cinch down tightly. Will it hold? Maybe, maybe not!
I'd love to hear others experiences with one of my favourite hitchess.





קצת על עיגונים

הנה מאמר, באנגלית, על כללים בסיסיים בעיגונים...
יש תמונות... :-)

http://www.rockandice.com/how-to-climb/anchors

יום רביעי, 8 במרץ 2017

קורס סנפלינג בסיסי, 10/3, 17/3



.קורס סנפלינג למתחילים
בואו לרכוש ידע מקצועי, וללמוד איך לגלוש גלישת צוקים, ולקבל הכשרה יסודית, שתאפשר לכם לצאת לטייל ולחזור הבייתה בשלום.
הקורס ייערך בשני מפגשים יומיים,
בשני ימי ששי עוקבים:
יום ששי 10/03/2017
יום ששי 17/03/2017
מיקום: מצוק שילת (ליד צומת מודיעין. המיקום יכול להשתנות)
אופציונאלי למי שרוצה: יום ששי לאחר מכן, טיול מסכם, ביום ששי שלאחר מכן, 24/03/2017, באחד מנחלי מדבר יהודה. השתתפות בחינם לבוגרי הקורסים.
בקורס נלמד: קשירות, עיגונים, טיפוס פרוסיקים, תפעול תקלות בסיסיות, לשלח גולשים אחרים, ניהול סיכונים, וחשיבה יצירתית.
לא נדרש נסיון קודם.
מתאים לבנים ובנות, מגיל 15-16 ומעלה.
הקורס יאפשר לכם לצאת למסלולים מרתקים בארץ, מדבר יהודה, הגולן, ועוד, ולהנות מחווייה של טבע ואקסטרים, ולטייל בנופים ומקומות מיוחדים.
בקורס תקבלו כלים מעשיים, לבטיחות בטיולים בכלל, לכם וליקרים לכם.
רישום:
עלות הקורס 690 שח.
יש לבצע את התשלום לפני תחילת הקורס, בהעברה בנקאית. פרטים — להתקשר אליי 052-328-2117
יש לבצע רישום והצהרת בריאות בקישור למטה:
http://goo.gl/forms/JJsNCzaFcF
הטבות:
50 שח הנחה, לכל חבר שיירשם דרככם.
בוגרי הקורסים, זכאים להשתתף בעתיד לשם רענון, באותו הקורס שהם עשו, ללא תשלום. בתיאום מראש.
לגבי ציוד:
בוגרי הקורסים נהנים מרכישת ציוד במחירים מיוחדים!
על פי הסדר מיוחד שיש לחבלי בנימין עם ספקים שונים (תקף גם לחברים שלכם, ובכלל).

יום שישי, 3 במרץ 2017

כללי בטיחות בעבודה עם טבעת קרבינר (Carabiner)

טבעות הברגה, יש לשים כך שכיוון סגירת ההברגה, הוא לכיוון "למטה", כלומר אל האדמה.

הויברציות של הגלישה/אבטחה, יגרמו לטבעת לרקד על ההברגה, והגרביטציה תמשוך אותה. עדיף שהגרביטציה תמשוך אותה לכיוון הסגירה של הטבעת, ולא לכיוון הפתיחה של הטבעת.


חשוב ביותר להקפיד על הכלל, בטבעות במערכת, שהן לא בהישג היד, ואתה לא רואה מה קורה שם.  למשל, בהמשך המערכת, בעיגונים, בטבעות שמחברות שני אביזרי טקסטיל, שינויי כיוון, וכדומה.

אז מה עושים במקומות אחרים שהם כן בשליטה ויזואלית וידנית?
בריתמה? בזנב פרה? מה השיקולים ואיך שוקלים?  איך מחברים?
 בואו ללמוד איתנו, בקורס סנפלינג בסיסי, ובקורסים נוספים.